סיפורי אולם המשפט | 185 פרטי לזמן מוגבל בלבד . העובד הועסק בחברה להשכרת מכוניות שמדי פעם אפשרה לו, כשהיה רכב זמין, לקחת אותו לשימוש פרטי . במקרה הנדון לקח העובד את הרכב כדי לנסוע לחתונה והרכב נגנב בזמן שהעובד פיזז על רחבת הריקודים . כשנה וחצי לאחר מכן, כשהעובד התפטר והגיש נגד החברה תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, המעסיק חזר אל אירוע גניבת הרכב וביקש פיצויים בגינו . הטענות המרכזיות של החברה היו שהעובד היה מודע באופן מוחלט וברור שהוא יהיה אחראי לכל נזק שייגרם למכונית בזמן שזו תהיה בחזקתו . לטענת החברה, הרכב לא היה מבוטח בביטוח מקיף ( המגן מפני גניבה ) והעובד ידע זאת היטב . מנגד, טען העובד שיש לדחות את התביעה משום שהדרישה לתשלום החוב נולדה רק לנוכח תביעתו לפיצויי פיטורין . כמו כן הדגיש העובד שהוא לא ידע שהרכב לא מבוטח ואף כעס על התובעת שלא הזהירה אותו מפני כך . לדבריו, הוא לא היה לוקח את הרכב מלכתחילה לו ידע שאלה הם פני הדברים . בית המשפט קבע : האחריות מוטלת על המעביד בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע שיש לדחות את התביעה נגד העובד . בפסק הדין הודגש שהחברה הייתה צריכה להוכיח שהעובד היה מודע ...
אל הספר