ב. חוסן חברתי — מרכיבי עוצמה

החברה הערבית בישראל בראיית החוסן החברתי | 21 להגנה על זכויות היסוד של החברה הערבית, ובין היתר הקימו ועדות עממיות לטיפול 32 בזכויות על הקרקע בנגב ובזכויות בנייה ופיתוח בערי המשולש והגליל . לעומת זאת, הארגונים הדתיים שהוקמו ביוזמת התנועה האסלאמית, הרואה בפילנתרופיה ובצדקה עמוד תווך חשוב, הם קהילתיים באופיים ומקדמים שיח חברתי- 33 ארגונים אלה ממלאים את החלל שהותירו המדינהקהילתי ועוסקים בהגשת שירותים . והרשויות המקומיות בעיקר בתחום השירותים החברתיים, ומסייעים למשפחות קשות יום . בין היתר הם מספקים שירותים כגון חינוך טרום בית ספרי, מעונות לנזקקים, 34 מוסדות חינוך מיוחד, מעונות יום ומועדוני ספורט . ארגוני החברה האזרחית פועלים על בסיס מקומי, אזורי וכלל-ארצי, ומציגים מודל חדש של פעילות פוליטית . צמיחת הארגונים היא בבחינת שינוי יסודי ביחס למצב ששרר בחברה הערבית בעבר . שינוי זה מבטא התעוררות בקרב צעירים וצעירות לפעילות אזרחית אקטיבית . אלה עושים שימוש בבקיאותם במדיה הדיגיטלית וברשתות החברתיות כדי לאתגר את מדיניות הממשלה בתחומים שונים, בעיקר בתחום הקרקעות והתכנון, השירות האזרחי, הבניית הזהות הלאומי...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי