רגישות לסוגיות מרחביות בהיסטוריוגרפיה הישראלית של יהודי ארצות האסלאם

513 רגישות לסוגיות מרחביות בהיסטוריוגרפיה הישראלית של יהודי ארצות האסלאם תורמים לשבירת קו הגבול בין מה שקדם ל- 1948 ובין מה שלאחריה . הרגישות להיבט המרחבי גם מסייעת לקשר את הדיון במזרחים בישראל להיסטוריה הארוכה של הסולידריות בין יהודים ממזרח לעמיתיהם ממערב . בניתוח שבמאמר זה ובמסקנותיו אבקש ללכת בדרכו של מורי, בעל היובל, במחקריו ההיסטוריוגרפיים . אעסוק בהיסטוריוגרפיה של יהודי ארצות האסלאם הנכתבת בישראל וברגישות לסוגיות מרחביות אשר באה בה לידי ביטוי . המחקר ההיסטורי הדגיש את ממד הזמן על פני ממד המרחב, אולם המפנה המרחבי בהיסטוריוגרפיה ביקש לאתגר תפיסה זו ולהשתמש בשיטות מחקר מתחום הגיאוגרפיה במסגרת מחקרים היסטוריים . בכך המחיש מפנה זה את אי-תקפותן של החלוקות המקובלות של מרחב וזמן . במאמר זה אטען כי במחקר הישראלי על היהודים בארצות האסלאם טרם התרחש מפנה מרחבי של ממש, אך אפשר כבר להבחין בניצניו . לאחר הדיון המקדים אנתח את תרומותיהם של חוקרים ישראלים בתחום חקר היהודים בארצות האסלאם . אעסוק תחילה בזיקתם של חוקרים ילידי שנות הארבעים עד שנות השישים להיבט המרחבי, וברגישות החדשה לנושא זה שהתבטאה ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב