'מבשר הציונות'? כי"ח והלאומיות היהודית־הדתית בחזונו של חכם אליהו בכור חזן

451 ׳מבשר הציונות׳ ? החדשה מאפשרת לנו לשוב ולבחון את ההגדרה שהגדיר יעקב כ"ץ את הרבנים יהודה אלקלעי וצבי הירש קלישר כ'מבשרי הציונות' . בדברים שלהלן אבקש להראות שמונח זה אינו הולם אותם, ואף לא את חכם אליהו בכור חזן, ואין להוסיף ולהשתמש בו . רבנים אלו הציבו חזון לאומי-דתי אחר, שרגליו אמנם נטועות במציאות המשתנה אך הוא מבטא גם כמיהה משיחית לבנות את בית הבחירה, לחדש את מלכות בית דוד ולחיות על פי ההלכה בארץ ישראל . חזון לאומי-דתי זה שונה עד מאוד מן החזון הציוני החילוני, ההרצליאני . ייסודה של חברת כי"ח בשנת 1860 עורר בשנים שלאחר הקמתה הד גדול בקהילות ישראל במזרח התיכון . ככל שחלפו השנים, וככל שגברה מעורבותה של החברה בתחומים הנוגעים לשאלת מעמדם האזרחי-המשפטי של היהודים במחוזות האימפריה העות'מאנית, כך החלו היהודים וסביבתם לראות בחברה ממשלה של העם היהודי כולו, נציגה לגיטימית של העם בכל נושא ונושא ובכל אתר ואתר . אדולף כרמיה, שעמד בראש החברה וכבר בשנת 1840 זכה לפרסום גדול ברחבי העולם היהודי בשל פעילותו להצלת יהודי דמשק מעלילת הדם שטפלו עליהם, הצטייר בדמיונם של יהודי המזרח התיכון כ׳מלך היהודים׳ . כ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב