הלכה יהודית במרחב ים־תיכוני: פרשת צוואתו של הקאיד נסים שמאמה, 1883-1873

402 ג׳סיקה מ׳ מרגלין בשנת 1873 יהודי תוניסאי בשם נסים שמאמה הלך לעולמו בעיר ליבורנו, אחת המצטרפות החדשות למדינת הלאום האיטלקית המאוחדת . שמאמה מילא תפקיד בכיר במשרד האוצר בתוניסיה וצבר הון רב בנכסים, במניות, בכסף מזומן ובחפצים יקרי ערך . אולם שמאמה לא זכה לצאצאים משלו . האדם הקרוב אליו ביותר היה בת אחיינו עזיזה, אשר עזבה עמו את תוניסיה בשנת 1864 . עזיזה, בעלה משה ובנם התינוק ניסים — הקרוי על שמו של שמאמה — היגרו בעקבות שמאמה לפריז ולאחר מכן לליבורנו . הם התגוררו עמו בביתו עד לפטירתו 1 בטרם עבר לליבורנו כתב שמאמה צוואה שבה אסר במפורש על יורשיו לפעול ב- 24 בינואר . בניגוד להנחיותיו . ואולם כל מאמציו לא הועילו ; מאבקי ירושה הם תופעה אוניברסלית כמעט כמו המוות עצמו, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בעיזבון מכובד כמו עיזבונו של שמאמה, אשר שוויו המוערך עמד על 27 מיליון פרנקים . היה זה סכום עתק באותם ימים ; שווי העיזבון הממוצע של האנשים האמידים ביותר בפריז בשנת 1827 ( העשירון העליון של האוכלוסייה ) עמד על 6 . 4 מיליון פרנקים ; רק קומץ משפחות, בהן משפחת רוטשילד הנודעת, 2 שעות ספורות לאחר מותו הכריז כל ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב