התעלמות המחקר ׳הלאומי־הציוני׳ מהספרות היהודית בצפון תוניסיה: ספרו של ד״ר שאול שמלה כמקרה מבחן

328 יוסף יובל טובי מבוא מן המפורסמות הוא שיהדות תוניסיה, כמו קהילות יהודיות רבות אחרות, נחלקה לשתי חטיבות עיקריות : קהילות הצפון ובראשן קהילת תוניס הבירה, ולעומתן קהילות הדרום ובראשן קהילת ג'רבה . 1 חלוקה זו, ששורשיה ככל הנראה עוד בימי הביניים, התעצמה מאוד במאות השנים האחרונות מכוחם של ארבעה גורמים עיקריים : א . הגורם הגיאוגרפי — קהילות הצפון, ובעיקר קהילת תוניס, חיו בנמלים מסחריים חשובים לחוף הים התיכון והיו חשופות יותר להשפעות חיצוניות, יהודיות או כלליות . ב . ההגירה של יהודים, החל בסוף המאה ה- ,17 מליבורנו, עיר החוף החשובה בצפון מערב איטליה, לערי הצפון, ובעיקר לתוניס, שבה קיימו קהילה משלהם ( 'גראנה' ) ששמרה על הלשון האיטלקית ועל מנהגיה המקוריים וקשריה עם איטליה, והתבדלה בקנאות-מה מן הקהילה המקומית של דוברי הערבית ( 'תואנסה' ) . 2 1 המונח 'קהילות הדרום' להלן מכוון גם לקהילות פנים הארץ, כגון קפצה ( גפסה ) , שהיו קרובות יותר במנהגיהן לקהילות הדרום מאשר לקהילות הצפון . על הבידול בין שתי החטיבות הללו בבחינות התרבותיות-החברתיות השונות ראו יוסף טובי, 'מעשי צדיקים לעומת סיפורי עגבים : בחינה...  אל הספר