הציונות הדתית והמזרחים, בין תיוג חיובי לשלילי: מקרה בוחן משנות המדינה הראשונות

146 מלכה כ״ץ וזה לעומת זה : קֵדמה מול קידמה . השיבה לארצנו הקדומה בדין שתגרור שיבה לזמנים קדומים . ועליתם של אחינו מארצות הקדם, באלפיהם וברבבותיהם, הנושאים עמהם מורשת מקורית ועתיקה, מקלה עלינו בהרבה התקדמות זו — עם הפנים קדמה . אין לפרש את הדברים שיש לוותר או להנזר מהישגי הטכניקה . אין איש הרוצה בכך . ואין בזה כל סתירה וניגוד לתורה, ליהדות צרופה, ולתרבות ישראל מקורית . 1 מבוא היחסים המורכבים של החברה הישראלית והנהגתה עם עולי העלייה ההמונית מארצות האסלאם לאחר הקמת המדינה נידונו בהרחבה בשיח הציבורי ובספרות המחקר ההיסטורית, 2 לעומת זאת, יחסה של החברה הדתית-מראשית שנות התשעים של המאה ה- 20 ועד ימינו . לאומית לעלייה מארצות המזרח בראשית ימי המדינה כמעט לא נידון בנפרד . המחקר המועט בנושא זה נבלע בין דפי המחקר הכלל-ישראלי שיוחד לעלייה ההמונית בעשוריה הראשונים 3 חוקרי מדיניות העלייה ההמונית בעשור הראשון למדינה דנו בעמדות מנהיגיה של המדינה . הפוליטיים של הציונות הדתית, שכיהנו בתפקידי מפתח בתחום העלאת העולים וקליטתם, 4 כמו כן נידון מאבקה של הציונות ובהם חיים משה שפירא, יצחק רפאל ושלמה זלמן שרגאי ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב