זהות עדתית והתמיינות קבוצתית במחנות העולים ובמעברות

89 זהות עדתית והתמיינות קבוצתית במחנות העולים ובמעברות אלא שמ"ש וז"ש, מלבד היותם בעל ואישה, הם גם בני דודים שנולדו באותו יום ובאותה עיר, דהוק, שנמצאת בכורדיסטאן העיראקית ; בה גדלו יחד ובה גם נישאו . למרות זאת כל אחד מהם בעל זהות עדתית שונה, שהתבססה בתודעתם במהלך חייהם במעברה . מ"ש סיפר שהזדהותו כעיראקי שימשה אותו בימיו הראשונים במעברה, כשחיפש מקורות פרנסה והתחבר לקבוצת עיראקים שעבדו במחצבה הסמוכה . בחלוף השנים סייעה לו השתייכותו לעדה העיראקית לבנות קשרים ומעמד במעברה . ז"ש סיפרה כי הנשים בפחונים היו כולן כורדיות כמוה, ורק עמן הייתה לה שפה משותפת . בחברתן היא העבירה את שעות הפנאי במיוחד בתקופת גידול ילדיה . ריבוי, שינוי ומורכבות בהשתייכות העדתית במעברה עלו מעדויות רבות של יוצאי מעברות, ומשקפים התמיינות עצמית של העולים לקבוצות שייכות בעלות ממד מובהק של תנועה פעילה לשם יצירת מנגנון פנימי שמקדם את חיי היום-יום במרחב . ניסיון לאפיין את תושבי המעברות מעלה גיוון עדתי וקבוצות תת-עדתיות שנטו להזדהות על פי שיוך לקבוצה, לכפר, לעיר או למחוז מוצאם, לפי שפה, מגדר, גיל, זיקה לדת, סוג עבודה ועוד . ממי...  אל הספר