פרק 1 : המציאות המשפטית 43 נדמה כי אין חולק על כך שהמיעוט הערבי בישראל מהווה קבוצת מיעוט בעלת סממנים ייחודיים מבחינת שפה, תרבות, מורשת, דת ולאום . בעשורים האחרונים, תביעתו של המיעוט הערבי בישראל לשוויון זכויות אינה מוגבלת למישור הזכויות 30 כך נשמעות דרישותיוהאישיות בלבד, אלא מתרחבת גם למישור הזכויות הקיבוציות . 31 ותביעה של המיעוט הערבי להכרה עקרונית בו מטעם המדינה כמיעוט לאומי ילידי, מהשלטון להעניק לו אוטונומיה ושלטון עצמי בהיבטים רבים של החיים הערביים בישראל . אולם, המחוקק הישראלי ומערכת המשפט בישראל טרם הכירו באופן עקרוני ובאופן מוצהר ומחייב מבחינה משפטית במיעוט הערבי כמיעוט לאומי, הזכאי לזכויות קיבוציות . יחד עם זאת, מבחינה מעשית קיימות בפועל זכויות קיבוציות מסוימות בתחומים ספציפיים, שניתנו למיעוט הערבי הן מכוח התחיקה והן מכוח הפסיקה . מכוח התחיקה ניתן למנות, למשל, את ייחודה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינה . מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית מעוגן בחקיקה מנדטורית — סימן 82 לדבר המלך במועצה של פלשתינה משנת 1922 . הוראה זו שכותרתה "שפות רשמיות", קובעת כי : כל הפקודות, המודעות הרשמיות ...
אל הספר