מציורי המים המופלאים שלה לבית הכנסת "מימון" שבשכונת קריית משה בירושלים, בית הכנסת שבו התפללו כל השנים . בתפילת השבת שבה נחנכה הפרוכת, בירך מטעם חברי הקהילה עורך הדין גבי שפט . גבי היה מוותיקי בית הכנסת, איש חריף מחשבה וחד לשון . הוא היה עורך דין מוצלח והפך ליועץ המשפטי של משרד הפנים . הוא היה נראה לי ישראלי לכל דבר, זאת על אף המבטא ההונגרי הכבד שלו . ובכן, ברכתו הפומבית הדגישה את העובדה שאף שאבא עלה בחוסר כול כפליט בסוף המלחמה לארץ, הוא הצליח בשתי ידיו לבנות לא רק את משפחתו אלא גם את מפעל חייו . האזכור של אבא, שהיה כבר בן יותר משמונים שנה, כפליט חסר ישע, נשמע לי אנכרוניסטי ומיושן . תודעת הזרות, שאני כבן הדור השני שלה כבר הצלחתי להיפטר ממנה, הייתה כנראה עמוקה יותר מכפי שחשבתי בקרב בני הדור ההוא . הדודים היחידים שנראו לנו "ישראלים" היו הדוד שמשון ורעייתו נחמה . הם היו "הדודים מהקיבוץ", או ליתר דיוק "הדודים במושב" . היו להם עגלים, ותרנגולות מטילות, שדות ומטעים, ובעיקר היה להם טרקטור, גדול ואדום, והייתה שם "אמא אדמה" משתרעת אל מרחבי האופק, נחרשת, נזרעת, מושקית ומניבה . והיה הדוד שמשון, בכו...
אל הספר