הייתה הכשרה של המנהלים, המזכירות וכל אנשי הסגל . שאלות שנידונו היו למשל, כיצד תענה מזכירה לילד השואל שאלה כך שתשובתה תהיה תשובה מתווכת . שאלות כבדות משקל יותר היו טיפול בבעיות משמעת, התנהגות ומוטיבציה באמצעות עקרונות הלמידה המתווכת . שאלת יישום העקרונות לתחומי הלמידה השונים, מה שאבא כינה "הגישור על פני הנהר", תפס מקום מכובד, ואף כפוסטרים שכיכבו על קירות בית הספר . אבא לא התלהב מגישה זו . הוא אמנם זיהה את הפוטנציאל הגלום בגישה המערכתית, אבל הוא האמין שעל מנת להביא לשינוי עולמי גלובאלי, על התהליך להיות "קטן וחכם", במשמעות של למצוא את "הנקודה הארכימדית" שבאמצעותה יוכל לחולל שינוי משמעותי בבתי ספר רבים, מבלי לדרוש השקעות גדולות שיגבילו בהכרח את יכולת ההפצה הרחבה של השיטה . הוא האמין ששינוי הדנ"א החינוכי של המורה בעזרת שיטה שמגיעה אל התלמיד ומחוללת בו שינוי של ממש, תוביל בסופו של דבר לשינוי הרחב . בכותבי שורות אלה אני נזכר בשיחת טלפון נרגשת שקיבלתי מחברי משה בן ‑ פורת, שסיפר לי על דיאלוג שניהל עם קבלן שיפוצים שעבד בביתו . בנפו התפעל מהתכנון והסדר שבעבודתו . והלה ענה לו : "מה הפלא, כשהייתי ב...
אל הספר