אינה כתובה כתיאור כרונולוגי של אירועים, היא דיאלוג המנסה לפענח חיים שלמים של אב, מהפכן, יוצר, מורה דרך לאלפים ורבבות, פורץ דרכים, לוחם נחוש . בספר אני מנסה להבין מי הוא היה . ואף על פי שאין בי הרגשה שהצלחתי לפענח, אני מקווה שלפחות הצלחתי להחיות את האיש ולהביא מרוחו . הקדמה 11 שלנו נוצרת רק דרך מבטו של "האחר" . זה הקוד שהנחה את אבא כל ימי חייו, האישיים והמקצועיים . גם אני, בהתבונני באבי, בימי חייו, לאורך שנות פעילותו, אם במרחק ממנו ואם בצמוד אליו, וכן כיום, כמעט חמש שנים לאחר לכתו, בשעות אלה של כתיבת הדברים - תודעתי הולכת ונבנית עוד ועוד . כִּבְנוֹ תמיד . אבא היה חוזה שנראה כמו נביא, ולצד זאת קלינאי מחונן . הוא היה איש חינוך וחוקר דגול עטור פרסים ותארים לרוב . מורה אבל גם מפתח ויוצר גאוני . הוגה ואיש מעשה . איש העולם הגדול במובן הרחב של המילה, ולצד זאת מעין חסיד כפוף לפני רבותיו . הוא בנה מכון ותנועה עולמית ממסד ועד טפחות . הניע עשרות אלפי אנשים בחזונו ובשיטתו, וכתב אינספור מאמרים . הוא דיבר עם שליטים ושועי עולם ובהתלהבות גדולה יותר טיפל בילד הקטן שנזקק לעזרתו או במשפחה הענייה ביותר ש...
אל הספר