אלחנן בר - לב 242 | 263 חברות פוליטיות כדי להגן על עצמנו ועל זכויותינו הטבעיות" . הגישה הזו קיימת ובועטת גם בימינו ובמדינתנו . מיכה גודמן מחבר את הפוליטיקה לאידיאולוגיה בישראל העצמאית שלאחר מלחמת ששת הימים : "באקלים הרעיוני הישראלי מתגוששים ביניהם רעיונות רבים . . . אך נדמה שרק בתחום אחד העמדות נספגו בזהויות של בעליהן – הסכסוך הישראלי - ערבי . . . העמדה הנוגעת לגבול המזרחי של מדינת ישראל היא חלק ממי שהם . . . העמדות הללו הן לא רק מהתודעה שלהם, אלא חלק מההגדרה שלהם . " גודמן קובע כי "אדם שהדעות שלו נספגו בזהות שלו אינו פתוח לביקורת על דעותיו . . . משום שהוא חווה כל ערעור 264 על דעותיו כערעור על עצם קיומו . " בדומה לתרבות, חוק ונורמה, גם אידיאולוגיה כוללת מרכיבים קולקטיביים של ערכים שאותם ניתן לאפיין, ולא רק סולם אישי . אלא שבניגוד לתרבות, חוק ונורמה – שבהם המרכיבים הערכיים משותפים לכלל חברי הקהילה או האוכלוסייה – ערכים אידיאולוגיים - קולקטיביים נמצאים לכאורה "על המדף" והפרט יכול לבחור אם לאמצם או לדחותם . לאור כל זאת, עד כמה ניתן לאפיין את ערכיו של מי שמחזיק באידיאולוגיה מסוימת ? עד כמה...
אל הספר