הכלכלית נקרא "פונקציית הייצור המִצְרָפית", המתארת כמה יכול המשק לייצר בשנה, כשנתונות הכמויות של גורמי הייצור של אותה שנה, ושני גורמי הייצור המרכזיים בניתוח הזה הם העבודה וההון . "מִצְרָפי" משמעו שהתוצר הוא מִצְרָפי, סכום של מוצרים שונים ; העבודה מִצְרָפית, סכום של עובדים שונים זה מזה ; וההון גם כן מִצְרָפי . כמות העבודה היא כל העבודה שהשתמשו בה באותה שנה, בכל מקומות העבודה במשק, למעט מלאכות הבית, שאינן נמדדות . כמות העבודה יכולה להימדד במספר עובדים שנתיים, או במספר ימי עבודה, או במספר שעות עבודה בשנה . הבחירה באופן המדידה תלויה באיכות הנתונים הסטטיסטיים המצויים בידינו או בשיקולים אחרים . גורם הייצור "עבודה" הוא גורם הייצור החשוב ביותר . מחירו של גורם הייצור הזה הוא שכר העבודה המשולם לכל עובד . חשוב להבין כי זהו גם מחירו של עובד עצמאי, שאינו מקבל שכר, שכן אילו עבד כשכיר במקום כעצמאי, היה משׂתכר את השכר הזה . לכן השכר הוא עלות אלטרנטיבית של עובד, גם אם הוא עצמאי ולא שכיר . בגורם הייצור "הון" כוונתנו להון פיזי, כלומר כלל המוצרים המשמשים את היצרנים בעת הייצור שאינם חומרי גלם . למשל, משאית ...
אל הספר