בה, ומקורה לא היה אגוצנטרי . הוא החשיב זאת כתרומה כוללת של בני העם היהודי למאבק בנאציזם לצד מדינות הברית החופשיות . ממשלתו של צ'מברלין לא התלהבה מן ההצעה בלשון המעטה . היא אף סירבה לדון בה מכמה סיבות : היעדרו של לגיון זרים בצבא הבריטי ; התנגדותם המסורתית של שלטונות צבא הוד מלכותו לשירותם של נוכרים ; היעדר אהדה כלפי העם היהודי, והרצון שלא לגרום לכך שהמלחמה נגד היטלר תיראה כ"מלחמה יהודית" ; סירובם של מחברי "הספר הלבן", ובייחוד של שר המושבות דאז, לקבל על עצמם כל עניין הנראה כהתחייבות ביחס ליהודי פלשתינה . אלא שהחילופים בראשות ממשלת בריטניה ‑ עלייתו של צ'רצ'יל לשלטון ‑ פתחו את השער לשינויים בתפיסות הצבאיות והביאה לסילוק כמה מן המכשולים הללו . הממשלה החדשה היתה ידידותית הרבה יותר אל יהודי פלשתינה ; מחברו הראשי של "הספר הלבן" ‑ שר המושבות הקודם ‑ סולק . בנוסף, עם נפילת צרפת בידי הנאצים והתמשכות המלחמה, התרבו הלגיונות הזרים ששירתו לצד הצבא הבריטי . בריטניה שחשה מבודדת העניקה עתה חשיבות מחודשת לכל כוח אדם שאפשר לגייס לשורותיה באשר הוא . שר המושבות החדש בלונדון, הלורד לויד, היה הראשון שהכיר בנח...
אל הספר