136 הנרי אברמוביץ' פרעה הכריז שכל התינוקות הזכרים יומתו עם לידתם בידי המיילדות . ייתכן שנמצא שהייתה כאן גם השפעה של תסביך לאיוס ( הצורך הלא מודע של הורים להזיק לילדיהם ) . אמו של משה יולדת אותו בסתר ומחביאה את התינוק במשך שלושה חודשים . בייאושה היא מניחה את בנה בתיבה : "וַתִּקַּח – לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא [ . . . ] וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת – הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל – שְׂפַת הַיְאֹר . וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְ עָה מַה – יֵּעָשֶׂה לוֹ" ( שמות, ב', ג' - ד' ) . בלי השגחתה של אחותו ייתכן שמשה לא היה שורד . בתו הלא ממושמעת אך החומלת של פרעה מוצאת את משה, ומרים מגיעה מיד ומציעה למצוא מינקת "מִן הָעִבְרִיֹּת ; וְתֵינִק לָךְ אֶת – הַיָּלֶד" ( שמות, ב', ז' ) . כך מרים, האחות הגדולה, מחזירה את אחיה התינוק לאמם כאם הביולוגית וכמינקת כאחת . מרים, האחות הגדולה המגנה, היא ההשפעה המרכזית בתקופה זו בחייו של משה, אולם מאוחר יותר, כשהוא גדל בתוך הארמון, הוא מנותק מאחיו ומאחיותיו הביולוגיים . עם בגרותו, משה עוזב את הארמון המלכותי כדי לגלות את "אחיו" האבודים במה שניתן לראות כדוגמה המשמעותית ביותר של "געגועים לאח" ...
אל הספר