פרק שישי: "סיפור יוצא דופן" כאמצעי פדגוגי במרחב רב-משתתפים

פרק שישי | ״סיפור יוצא דופן" כאמצעי פדגוגי | איריס ברנט וסיגל אופנהיים - שחר | 107 בפרט . הביקורת מופנית בדרך כלל כלפי שלושה ממדים, כפי שמתארת יעקבי ( 2016 ) : ( א ) כלפי הפרויקט הפוליטי של החינוך ותהליכי ההכשרה הנעשים לאורו, המכוונים לשחזר ולשעתק את הסדר הקיים ; ( ב ) כלפי ההבחנה בין זהות ללמידה ( לעומת התפיסה שהלומדת היא מכלול אחד מורכב ) ; ( ג ) כלפי תפיסת מקור הידע ומהותו ויחסי הכוח בין הלומדת למלמדת ( יעקבי, 2016 ) . אחת הפדגוגיות הביקורתיות היא הפדגוגיה הנרטיבית . גישה זו המתבססת על פרדיגמה של חקר הנרטיב ומציעה למידה בעזרת דיאלוג דינמי ( Aoki, 2005 ) , ובאמצעותה אפשר להתמודד עם כמה מממדי הביקורת שיעקבי מתארת ( 2016 ) . נרטיב עשוי לחזק מבט המכוון לחשיפתה של מציאות רבת - משמעות ( ספקטור - מרזל, 2010 ) , "משקף זהות, חברה ותרבות, ובה בעת מבנה אותן" ( שם, עמ' 47 ) . במרכז תהליך הלמידה ברוח הפדגוגיה הנרטיבית עומד סיפור החיים האישי . בפרק זה מקובלת עלינו הנחתה של דביר ( 2017 ) , שלסיפור חיים ולנרטיב יש הרבה מן המשותף . בשניהם יש גיבורה או גיבורות, לשניהם מבנה עלילתי מתפתח ובו תפנית או נ...  אל הספר