שיחות עם ילדיי על אלוהים מהמקום הספקני

164 | חינוך - שאלות האדם : בהוויה מה בלבל אותי בשאלות שהציגו ילדיי ? הדבר שעורר בי מבוכה הוא שמצפן היושר, המכוון אותי נאמנה ברוב התנהלויותיי עם ילדיי, לא היה בו די הפעם על מנת להנחותני . על פי מצפן זה, היה עליי לומר את האמת בכל המקרים שתיארתי, דהיינו לשתף אותם בתפיסת עולמי לגבי אלוהים . אולם כאן צצים סימני השאלה . תהייתי הראשונה היא כללית, ונוגעת בזכות המבוגר להטיף לילד בעד או נגד אמונה . האומנם כהורים וכמחנכים רשאים אנו לתת תשובה החלטית לשאלת קיומו של אלוהים ? האם לשתף את ילדינו בכל אותן תובנות לגבי אלוהים, שאליהן הגענו לאחר שנים של מאמץ ושל עבודה פנימית, או לאפשר להם לצאת לכל המסע הזה מחדש, על תגליותיו, התפכחויותיו ואכזבותיו ? עולה כאן שאלה חינוכית חשובה לגבי תחום האמונה, והאם עקרונות החינוך חלים גם על תחום אישי רגיש זה . לשאלה זו השלכות משמעותיות . ייתכן שמן הראוי להימנע מאינדוקטרינציה בתחום האמונה, בין שהיא מכוונת לעורר את האמונה או לדכאה . אולם גם אם נחליט שיש לנו זכות כהורים לכוון את ילדינו בשאלות של אמונה, עולה שאלת המצפן המכוון : האם בהתמודדות עם שאלות של ילדים על אלוהים, הכוונ...  אל הספר
מכון מופ"ת