הוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי העל - יסודי : סיפור, זיכרון והקניית מיומנויות | 129 מצד שלישי . הדיון השני עוסק במהותה של השייכות החברתית ובאופן עיצובה, ובשאלה מהי מידת מחויבותה של המדינה להקניית ערכים מאחדים בוני אומה או להקניית ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים המכוונים לאופי האדם והחברה . עניין זה הוא כמובן הרגיש מכולם, שכן כדי לחנך לשייכות חברתית פעילה דרושה הסכמה מוקדמת על גבולות החברה, על מהותו של המכנה המשותף המגדיר אותה ועל אופני ההשתייכות אליה . קווים מגדירים אלו נמצאים בשינוי ובתהליכי דיון בחברה הישראלית, מה שמשליך כמובן על מגוון הדעות בציבור לגבי תפקידה של מערכת החינוך . ס׳ יזהר טען כבר בתחילת שנות השבעים כי מאחר שאין ערכים מוחלטים, אי - אפשר ולא צריך לחנך לערכים ( סמילנסקי, 1974 ) . היו אלו שנים של עליית קולות מחאה שביקשו לערער על סיפר - העל של החברה הישראלית, וקראו לכניסת קבוצות נוספות, עד אז בשוליים, למרכז השיח הישראלי, דוגמת הפנתרים השחורים, קבוצות נשים ואחרים . קריאתו של יזהר עוררה ויכוח ציבורי עמוק גם בנוגע לתפקידו של בית הספר בתהליכי שינוי אלו, ובמילים אחרות – בנוגע לשאלה : ה...
אל הספר