שאלת הזכות והחובה לפרשנות במסורת התלמודית

82 | חינוך - שאלות האדם : בהוויה “אותו הטקסט״, אלא כמספר הקוראים כך מספר הטקסטים ? כיצד נתערב בהתרחשויות חינוכיות אם איננו יכולים לדעת “באמת״ מה קרה בהן ? וכן הלאה . במילים אחרות, מאמר זה מבקש לתהות מעט על מצבו האנושי של המורה בין פטיש ה״אובייקטיביות״ ( התפיסה שקיימת אמת אחת ) לסדן ה״סובייקטיביות״ ( התפיסה הרלטיביסטית, שלפיה הכול יחסי ) . זה יותר ממאה וחמישים שנה שהעיסוק בפרשנות הפך למתודה ואף למדע בתחום מדעי הרוח : מדע ההרמנויטיקה . במאמר זה נבקש להפגיש בין גלגוליה של ההרמנויטיקה לבין התייחסויות בתלמוד למהותה של הפרשנות במטרה לדון בשתי שאלות הניתנות להיגזר ממפגש זה : האם הקורא בתלמוד נהפך לפרשן בעל כורחו, או שמא החשיבה הפרשנית היא אפשרות, מעין זכות ( שאפשר לקחתה או להימנע ממנה ) שהטקסט התלמודי מעניק לקוראו ? אם הקורא הוא פרשן בעל כורחו, האם למפגש בין עולמו הפנימי לבין הטקסט הדתי יכולים להיות גם ערך מוסף ותרומה פרשנית חיובית, או שמא התהליך הפרשני הבלתי נמנע הוא בבחינת דרדור של הטקסט הקדוש ? 1 ההרמנויטיקה בחשיבה המערבית : ראשיתן של השאלות על הפרשנות בפשט האינטואיטיבי מעשה הפרשנות הוא המ...  אל הספר
מכון מופ"ת