הזהות המוסרית

126 | | חינוך - שאלות האדם : בהגות החלק הראשון של המאמר יוקדש לעיון במושג “זהות מוסרית״ ; ובחלק השני יוצג המושג “זהות מאוזנת״, המתאר מצבים של קונפליקט בין הזהות המוסרית ובין רכיבים אחרים בזהות האישית . הזהות המוסרית ב״זהות מוסרית״ כוונתנו לתפיסת האדם את המוסריות כרכיב חשוב בזהותו, בעצמיותו, רכיב המעמיד לפניו תביעה בנוגע להתנהגותו . משקלה של המוסריות בזהות האישית מקורו בנתונים בסיסיים של טבע האדם, התפתחותו ותפקודו : טבעו החברתי, ובכלל זה הנטייה לאמפתיה עם הזולת ; צרכיו החברתיים, החל בצורך בהשתייכות וכלה בצורך בהערכה עצמית ; התהליך המתמשך של חִברות לתרבותו ולנורמות ההתנהגות שהיא מציבה ; מעשיו היום - יומיים וזיקתם לאחר ולחברה ; וכמובן יכולתו ונטייתו להעריך כביכול “מבחוץ״ את כלל התנסותו, להעניק לה משמעות ולגזור ממנה מסקנות . כל הגורמים הללו משתתפים בהתפתחות ובעיצוב של מוסריות האדם כגורם המשפיע על כל תחומי חייו, ומובילים אותו להכרה ( לא בהכרח רפלקטיבית ומודעת ) שהמוסריות היא תכונה מהותית שלו ושל האדם בכלל . במחקר חלוץ שאלנו סטודנטים באיזו מידה הם היו אדם “אחר״ לו היו משתנים כליל באחת מכמה ת...  אל הספר
מכון מופ"ת