הפנים והצל : על דיוקן האדם בתהליך הלימוד | 29 במודע - צבירים אידאולוגיים . דברים אלה ברורים ואינם דורשים פירוש כמובן . הדבר הטעון פירוש הוא הממד האנושי והקיומי המצטרף לחומרי הלימוד מכוחו של הקול המלמד, המורה ; ומכוחו של סיפור הגדילה וההתעצבות המתחולל בעוצמה אדירה, גם אם שתוקה, בחיי התלמידים . גם אם בתכנית הלימודים אופיו או כיוונו של הנושא נראים ברורים מאוד - למשל חשיבותה של השואה בתולדות העם היהודי בדורות האחרונים ( הנושא היחיד כמעט במערכת החינוך הישראלית הזוכה לתשומת לב מודעת כלשהי ) - קולו של המורה המעביר אותו ( ו״מעביר״ היא מילה גורלית באמת ! ) הוא גורם מכריע ביותר בהצטרפותו של הנושא אל תודעת הנערים והנערות הלומדים אותו : האם קולו יבטא הסכמה עם הקונצנזוס העכשווי הקושר את מוראות אושוויץ לקיומה של מדינת ישראל והצטרפות נרגשת אליו ? האם יבטא התרגשות דומעת סביב האמונה של “לעולם לא עוד״ ויסכים לצרף את האנרגיה הרגשית האדירה של פרשת ההשמדה במלחמת העולם השנייה לעידוד הנרגש להתגייס ליחידות קרביות בצה״ל ? או אולי יבטא מיאוס בניכוסו הגס של נושא השואה לאידאולוגיה הישראלית הלאומית העכשווית ולתעמו...
אל הספר