פרק ארבעה־עשר: השוק והאדם

166 התמורה הגדולה | קרל פולני חוק עשר השעות ( Ten Hours Bill ) שנחקק ב- 1847 , אותו חוק שקרל מרקס בירך עליו כניצחונו הראשון של הסוציאליזם, היה פרי עבודתם של ריאקציונרים נאורים . הפועלים עצמם לא היו גורם בתנועה הגדולה הזאת שבסופו של דבר אפשרה להם לשרוד ב"מעבר הביניים" ( Middle Passage ) , אם ננקוט לשון מטפורית . כמעט כמו המטען השחור על אוניותיו של הוׂקינס סוחר העבדים, גם להם לא הייתה השפעה על קביעת גורלם . אבל דווקא היעדר ההשתתפות הפעילה של מעמד הפועלים הבריטי בקביעת גורלו הוא שקבע את מסלולה של ההיסטוריה החברתית של אנגליה, והפך אותה, לטוב ולרע, שונה כל כך מזו של היבשת . יש משהו מיוחד בהתרגשות הספונטנית, בניסיונות הגישוש ובשגיאות שעושה מעמד חדש, מעמד שעל טבעו האמיתי ההיסטוריה כבר עמדה מזמן . מבחינה פוליטית, מעמד הפועלים הבריטי הוגדר בחוק הרפורמה הפרלמנטרית ( Parliamentary Reform Act ) משנת 1832 , שמנע מן הפועלים זכות בחירה ; מבחינה כלכלית, הוא הוגדר ברפורמה של חוק העניים משנת 1834 , שהוציאה את העובדים מכלל מקבלי הקצבאות והבחינה בינם לבין חסרי הכול . לזמן מה, המעמד-לעתיד של פועלי התעשייה ...  אל הספר