פרק שישי: השוק המווסת את עצמו והסחורות הפיקטיביות: עבודה, אדמה וכסף

82 התמורה הגדולה | קרל פולני הנוגע לאדמה היה בעיקרו אותו משפט שהונהג בימי הביניים . המרקנטיליזם, עם כל נטייתו לקדם את המסחר, מעולם לא תקף את אמצעי ההגנה ששמרו על שני גורמי הייצור הבסיסיים האלה — עבודה ואדמה — מפני הפיכתם לאובייקטים שאפשר לסחור בהם . באנגליה, “הלאמת" החקיקה בנושא העבודה — באמצעות “חוק האוּמנים" ( Statute of Artificers ) משנת 1563 ו"חוק העניים" ( Poor Law ) משנת 1601 — הרחיקה את העבודה מאזור הסכנה ; והמדיניות שנקטו מלכי טיודור ומלכי סטיוארט הראשונים נגד הגידורים הייתה חלק ממחאה עקבית ומתמשכת נגד עקרון השימוש באדמות להפקת רווחים . המרקנטיליזם הזה, אף שהיה נחוש לקדם את המסחר כמדיניות לאומית, תפס את השווקים תפיסה מנוגדת לחלוטין לזו שמאפיינת את כלכלת השוק, וההרחבה הניכרת של התערבות המדינה בתעשייה מעידה על כך יותר מכול . בעניין זה לא היה הבדל בין תומכי המרקנטיליזם לתומכי הפיאודליזם, בין מתכננים מטעם הכתר לבעלי אינטרסים, בין בירוקרטים תומכי ריכוזיות לשמרנים תומכי פרטיקולריזם . הם היו חלוקים בדעתם רק אשר לשיטות האסדרה : הגילדות, הערים והמחוזות פנו אל המנהגים והמסורת, ואילו רשות...  אל הספר