פרק שלישי: “מגורים לעומת שיפור"

52 התמורה הגדולה | קרל פולני רחב יותר — להבהיר את החלופות שעומדות בפני קהילה שחווה ייסורים עקב תהליך לא מווסת של שיפור כלכלי . גידור השטחים היה מוביל ללא ספק לשיפור אלמלא הפכו השטחים לשטחי מרעה . ערכו של שטח מגודר היה כפול ואף משולש מזה של שטח לא מגודר . כל עוד נמשך עיבוד האדמות, לא חלה ירידה בתעסוקה, והספקת המזון עלתה עלייה ניכרת . התשואה שהניב השדה גדלה באופן בולט לעין, בייחוד במקומות שבהם האדמה הוחכרה . אבל אפילו ההסבה של אדמות חקלאיות לאדמות למרעה כבשים לא גרמה נזק חמור לאותו אזור, למרות הריסת המגורים והגבלת התעסוקה שהיו כרוכות בה . במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה החלה להתפשט התעשייה הזעירה, ובמאה הבאה היא הייתה אחד המאפיינים של המחוזות הכפריים . הצמר שיוצר בחוות הכבשים סיפק תעסוקה לאריסים הקטנים ולכפריים חסרי הקרקע שנאלצו לחדול מעיבוד האדמה, והמרכזים החדשים של תעשיית הצמר הבטיחו הכנסה לכמה וכמה בעלי מלאכה . אולם — וזו הנקודה החשובה — תוצאות כאלה, שיש בהן משום פיצוי, מובנות מאליהן רק במערכת שוק . בהיעדרה של כלכלה כזאת, העיסוק בגידול צאן ובמכירת צמר, שרווחים גבוהים בצידו, עלול להחרי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד