הון אנושי: מחשבות על "התמורה הגדולה"

הקדמה 10 סיפור סגירת מעגל החובות — או מעגל ההבטחות — מציב את הכסף בלב חוויית הכלכלה המודרנית . מטבעות היו בשימוש לאורך ההיסטוריה, כמובן, אך רק בעת הזאת, הכסף לשלל צורותיו — חלקי מתכת, שטרות חוב, המחאות, מכתבי אשראי, קיבולים ושאר ניירות ערך — זכה למעמד אוניברסלי . רק בזמנים המודרניים הכסף קושר את כלל הבריות יחד בשרשרת הממון . קניות ומכירות, הלוואות והשקעות, ביטוחים וביטחונות — הכול מתנהל בתוך מערכת משולבת המקיפה את החברה כולה, בעוד הכסף עצמו נותר אדיש לזהות הנוגעים בדבר . למעשה, הכסף הופך כל התקשרות אישית למיותרת ; התשלום הוא שמתווך בין אדם לאדם . ואפשר אף לקבוע כי האנונימיות הזאת ניצבת ביסוד האוניברסליות הכלכלית . הכסף מטפח יחסי ניכור ובו בזמן הופך את הניכור לבסיס של הדדיות . גם הדיאלקטיקה הזאת היא תולדת המודרנה, והיא מעידה על האופי המטלטל של שיטת החליפין המתרחבת מאז המאה התשע-עשרה — שיטה שפוררה את מארג החברה מתוך שהיא משקמת אותו, והפעם על פי עקרונות מזדמנים, ארעיים ותועלתניים, המיטיבים כל כך עם המסחר . ״מעולם לא אירע שערך שמיוחס לדבר מה רק כדי להחליף אותו בדבר אחר, נעשה ערך בפני עצמו״...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד