פרק חמישי: מקרא קודש

94 הגניזה מקהיר יותר שהופקו בשיטתיות . התפתחה קשת רחבה של טכניקות סת"ם והבחנה בין איכויות שונות של קלף . הנייר החל לתפוס את מקומו של הקלף כחומר מקורי להעתקה של טקסטים . רמת הציורים והאיורים לא השתוותה למקובל בעולם הנוצרי אך השתפרה בהדרגה, וגבר השימוש לא רק בסגנון המזרחי יותר של מיקרוגרפיה אלא גם בסוגי אמנות, האופייניים יותר למערב . הספריות הפרטיות והציבוריות, שהחלו לצוץ בצפון אפריקה ( מצרים בכלל זה ) , החזיקו כבר במאות התשיעית והעשירית דוגמאות רבות של טקסטים מקראיים, וכן חיבורים אחרים שעניינם פרשנות המקרא . יש גם דיווחים על הורים שקנו לילדיהם טקסטים מקראיים ללימוד, ותורמים שרכשו פריטים אלה כדי למסרם לקהילה . בית הכנסת של יהודי ארץ-ישראל בפוסטאט התגאה בקודקסים של המקרא הנאים שלו, ויש אזכור של הצורך בתיקון ספרי תורה . לגבי הטקסט הכולל את האותיות העיצוריות בלבד ולגבי סידורם של הפסוקים ( כלומר בלי להתחשב בניקוד ) , אין זה מפתיע למצוא שאפשר לעקוב אחר קשרים בין רוב הטקסטים בגניזה לבין הקודקסים העיקריים של ימי הביניים, שמהם העתיקו המעתיקים, כגון אלה שבארם צובא, סט . פטרסבורג ( לנינגרד ) וקהיר...  אל הספר
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוח

הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים