2 סיפורי משפחה יהודיים מול הקיום ללא תולדות אצל סארטר

107 אות, גוף, קהילה 177 אצל לוינס, זה דרך שני הוגים חשובים : עמנואל לוינס ובני לוי . הדיאלוג מתנהל בשני שלבים : הראשון נמצא בטקסט מוקדם, "היות יהודי" מ – ,1947 שסארטר מוזכר בו במפורש ; השני ניתן לזיהוי בספרו החשוב של לוינס, כוליות ואין - סוף מ – ,1961 שבו מופיעה הקטגוריה של "פוריות" ויחסי המשפחה הנובעים ממנה . אף על פי ששמו של סארטר אינו מוזכר בספר, אבקש להראות שניתוחים אלו ניתנים להבנה גם כהתמודדות עם הגותו . באשר לבני לוי, הדיאלוג שהוא מנהל עם סארטר, הרבה מעבר להיבט האוטוביוגרפי, מתגלה לעומקו בספרו שם האדם : דו - שיח עם סארטר מ – 1984 . על הגותו של לוינס, לא נאמר דייה שהיא מושרשת ברובד הגופני . כידוע, נקודת המוצא של לוינס היא פנומנולוגיה, המבקשת "לחזור לדברים עצמם" ; זה הבסיס המשותף שהוא חולק עם סארטר . לוינס גם הוא נענה לקריאה ההוסרליאנית לתאר את התופעות כפי שהן מופיעות בפנינו . תיאוריו של לוינס נוגעים בחוויות המוחשיות ביותר של האדם, כמו "העונג" של האני כאשר הוא נהנה מהעולם, תחושת הביתיות, המפגש עם פניו של האדם האחר, המפגש הארוטי בין איש לאישה, וכפי שנראה להלן - חוויית המשפחה . 178 ...  אל הספר
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוח

רסלינג