הסביבתי . בווייטנאם, החיילים היו מוקפים בכל יום בגירויים שעודדו אותם להשתמש בהרואין : הסם היה קל להשגה, החיילים חיו בלחץ תמידי בגלל המלחמה, הם יצרו חברויות עם חיילים אחרים שאף הם היו מכורים להרואין, והם נמצאו במרחק של אלפי קילומטרים מהבית . לעומת זאת, ברגע שחייל חזר לארצות הברית, הוא מצא את עצמו בסביבה שבה כל הגירויים הללו פשוט לא התקיימו . ההקשר השתנה, וכך גם ההרגל . השוו את הסיטואציה הזאת לסיטואציה שבה חי מכור לסמים טיפוסי . בחור כזה מתחיל להתמכר לסם בביתו, או בחברת ידידיו, ובשלב מסוים הוא הולך למוסד גמילה . במוסד, אותו בחור אינו חשוף לכל אותם גירויים ממכרים . אך לאחר שנגמל הוא חוזר הביתה, לשכונה המוכרת, ולכל הגירויים שהובילו אותו להתמכר מלכתחילה . לפיכך, אין פלא שהסטטיסטיקה במקרים כאלו הפוכה לחלוטין מזו שראינו בנוגע למכורים ממלחמת וייטנאם . בדרך כלל, 90 אחוזים מהמכורים להרואין חוזרים לסם ברגע שהם חוזרים הביתה ממוסד הגמילה . מחקרי וייטנאם לא התיישבו כלל עם האמונות הרווחות שלנו בנוגע להרגלים גרועים, משום שהם אתגרו את התפיסה המקובלת לפיה התנהגות שלילית נובעת מחולשה מוסרית . אם אתם סובל...
אל הספר