פלפס ואדמונדסון מדברים על אותה אמת : יצירת תחושת ביטחון מחייבת כוונון של רגעים קטנים ומעודנים, ושידור איתותים מכוונים היטב אל נקודות מפתח . מטרת הפרק הזה היא לספק כמה טיפים כיצד עושים זאת . אין סיבה לחשוש לשדר הקשבה יתר על המידה : כשביקרתי בתרבויות מצליחות, שמתי לב שאני רואה על פניהם של המאזינים הבעות פנים מאוד דומות . זה נראה בערך כך : הראש מוטה במקצת לפנים, העיניים לא ממצמצות, הגבות מורמות מעלה . הגוף ניצב בשקט, ואנשים רוכנים לעבר הדובר בכוונה . הצליל היחיד שהם משמיעים הוא זרם רצוף של אישורים - כן, אה ‑ הא, הבנתי - שמעודד את הדובר להמשיך לדבר, לספק עוד תוכן . "יציבה והבעה חשובות באופן יוצא מן הכלל," אומר בן ובר, לשעבר דוקטורנט של אלכס פנטלנד, שהקים את הומנייז, חברת ייעוץ של מומחים חברתיים . "זו הדרך שבה אנו מוכיחים שאנחנו מסונכרנים עם מישהו אחר . " באותה מידה, יש חשיבות להימנע מהפרעות . כפי שראינו, שטף השיחה הוא מדד רב ‑ עוצמה לתפקוד של קבוצה מלוכדת . הפרעות גורמות להתרסקות של האינטראקציה החלקה, בדיוק באותו מקום מרכזי של שייכות . הן כל כך מנוגדות לתחושת לכידות, עד כי ובר משתמש במדדי ...
אל הספר