מדויק שבו המירוץ הוכרע לטובת גוגל . זה היה ב ‑ 24 במאי ,2002 במטבח של גוגל, בביישור פארקוויי 2400 שבמאונטיין ויו, קליפורניה, כאשר מייסד גוגל, לארי פייג', הצמיד לקיר פתק . פתק זה הכיל שלוש מילים בלבד : המודעות האלה דפוקות בעולם העסקי המסורתי, השארת הודעה כזו במטבח של החברה לא היתה נחשבת למעשה נורמלי . אבל פייג' לא היה איש עסקים מסורתי . ראשית, הוא נראה כמו תלמיד כיתה ז' עם עיניים גדולות ומתבוננות, שיער בתספורת קסדה, ונטייה לדבר בפרצי מלל פתאומיים ובקצב של מכונת ירייה . שיטת הניהול העיקרית שלו, אם אפשר לכנות זאת בשם שיטה, נשענה על כניסה לוויכוחים אין ‑ סופיים, חסרי רסן ועכבות, לגבי הדרך שבה צריך לגבש אסטרטגיות ולפתח את המוצרים והרעיונות הטובים ביותר . המשמעות של עבודה בגוגל היתה כניסה לתחרות אגרוף ענקית ואין ‑ סופית, שבה איש לא נותר מחוץ לזירה . את אותה גישה בדיוק אימצו אנשי גוגל גם במשחקי הוקי הרחוב הפרועים שהתקיימו במגרש החניה, ושבהם השתתפו כל העובדים ( "אף אחד לא גילה איפוק כשהיה צורך להילחם במייסדים על הדסקית," נזכר אחד השחקנים ) ; וגם לפורומים הכלליים חוצי ‑ החברה של ימי שישי, שבהם ...
אל הספר