ש ווי ון במימון בח ירות 21 הלאומית, או המרוכז בקהילות ספציפיות, דוגמת המפלגות החרדיות בישראל . הכלל שלפיו רק מפלגות שעברו רף קולות מסוים בבחירות או שהצליחו לזכות בייצוג בפרלמנט מקבלות מימון בחירות ציבורי מבוסס על היגיון פשוט : אין למדינה עניין לממן ולעודד התמודדות של מפלגות קטנות שאין להן סיכויים ממשיים להיבחר לפרלמנט — הן כדי לחסוך במשאבים המוגבלים של המדינה, הן כדי למנוע התמודדות של מפלגות שאין להן סיכוי לזכות בייצוג בפרלמנט ואשר הוקמו לשם פרסום בלבד . סוג הצדקות אחר לכללים המיטיבים עם מפלגות מבוססות קשור לרעיון מימוש הזכויות . הטענה היא שמימון ציבורי למפלגות, גם אם הוא מוטה לטובת המפלגות הוותיקות, ובעיקר הגדולות, תורם בסופו של דבר יותר למפלגות חלשות ולכן משרת את השוויון המהותי . הטענה הזו מבוססת, בין היתר, על חוסר במשאבים ובחשיפה תקשורתית, המכביד על מפלגות חלשות, שלא כמו מפלגות ותיקות — שנהנות מחשיפה רבה הפוטרת אותן מהוצאות על פרסום נוסף . אם המדינה לא תעניק מימון למפלגות החלשות או אם היא תעניק להן מימון מועט בלבד, הן תתקשינה מאוד לנהל מסע בחירות ולהיחשף לציבור הרחב, וסיכויי ההצלחה ...
אל הספר