ה צעה לסדר 6839 להתמודדות עימה . 146 הניסיון בישראל ובעולם מראה כי מצבים חריגים, הזוכים לטיפול מיוחד כ"מצבי חירום", הופכים פעמים רבות לקבועים, וצעדים שננקטים במסגרתם עוברים עם הזמן תהליכי נורמליזציה . יש חשש שאימוץ הסדרים אלה בחקיקה רגילה — גם אם זמנית — יביא ל"כיול כלפי מטה" של ההגנה על שלטון החוק ועל זכויות אדם בשגרה . תקש"ח, על כל מגרעותיהן, מתבטלות תמיד בתוך שלושה חודשים, אם לא הוארכו בחוק . חקיקה ראשית, לעומת זאת — הנחקקת כשהלחץ עדיין גדול והציבור מגלה נכונות מוגברת לוותר על זכויות — עלולה להתקבע בקלות יתר בספר החוקים גם בחלוף המשבר . הממשלה גם עלולה להתפתות לנצל את האירוע כדי לעגן בחקיקה ראשית הסדרים זמניים שבימים רגילים היו נדחים על הסף, בתקווה שיהפכו עם הזמן לקבועים . הדוגמה המובהקת ביותר לבעיית הנורמליזציה של החירום בהקשר הישראלי היא סמכויות החירום המיוחדות שניתנו לרשות המבצעת כדי להיאבק בטרור, אשר בשנים האחרונות עוברות תהליך של עיגון בחקיקה הקבועה של המדינה . תהליך זה הגיע לשיאו בחקיקת חוק המאבק בטרור ביוני ,2016 ובניסיון, שטרם הושלם, לבטל את תלותו של חוק סמכויות שעת חירום ( ...
אל הספר