מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי: הגדרות וטיפולוגיה ראשונית

33 פרק ראשון : מבט קצר על מערכת החינוך החרדית בישראל והתמורות בה מרבית המסגרות החלופיות לנוער חרדי פתוחות יותר לאורח החיים הישראלי הכללי ומאפשרות לימודי חול עיוניים או לימודי מקצוע כללי . במקצת המוסדות יש פעילויות העשרה והעצמה במסגרת חוגים או פעילות חווייתית אחרת ( הללו נחוצות בעיקר לנערים בעלי בעיות רגשיות, חברתיות ואישיות ) . מקצתם פתוחים יחסית לשימוש באינטרנט, במכשירי טלפון חכמים ובאמצעים טכנולוגיים חדישים אחרים ( גונן, כהן, טבילה והיון, 2018 ) . היעדרה של הגדרה פורמלית ואחידה של מסגרות החינוך החלופיות לנוער חרדי מלמד במידה רבה על האקלקטיות והאקראיות הכרוכות בהקמתן, בניהולן ובקידומן . זאת ועוד : תלמידי המוסדות החלופיים באים משני קצוות מנוגדים בתכלית — מצד אחד תלמידים חזקים מאוד, בעלי יכולת לימוד גבוהה, שמשתייכים לאוכלוסיות חרדיות מודרניות בעלות אמצעים, בדרך כלל ממוצא אשכנזי ( זיכרמן וכהנר, 2012 ) ; ומצד שני אוכלוסיות חלשות, ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, לרוב מרקע ספרדי-מזרחי . אפשר לתאר את המסגרות החלופיות לנוער חרדי על פני הציר הזה : ישיבות תיכוניות חזקות שרוב הלומדים בהן לא נשרו מישיבות...  אל הספר