לו. קידש עגונה שהותרה על ידי רבני ירושלים חרף התחייבותו בנזירות שמשון שלא לשאתה. טענתו היתה שהנזירות נכפתה עליו בניגוד לרצונו

סי' לו | 673 החזרה בפיו, כבר הקדים החזרה לנדר והוציאו מפיו מקודם', עכ"ל . וכתב עליו מוהרי"ק 76 'ומה שכתב רבינו אם לא זכר התנאי אלא אחר שנדר אעפ"י שקבל התנאי [ . . . ] זלה"ה : לשון "אעפ"י" שכתב רבינו כך שיעורו : אעפ"י שלא הוציא התנאי בפיו, כיון שקבלו בלבו וקיימו, הרי הנדר בטל . ולפי זה אם בשעה שזכר התנאי לא קבלו בלבו וקיימו, הנדר קיים' 79 שאין התנאי קיים לבטל הנדר אלא אם יזכרנו תוך כדי 78 יש אומרים 77 ועוד כתבעכ"ל . 81 וז"ל : יפה הורה זה, ולא בזכירת התנאי כמו שהוא 80 'וכתב עליו הראב"ד זלה"הדיבור . סובר אלא בקבלתו וקיומו . שאם שהה כדי דיבור אחר שזכר אותו ולא קיימו, כבר בטל 82 לומר הוא שקבל התנאינדרו את תנאו, לפי שצריך לומר על התנאי אני סומך . והיה צריך תוך כדי דיבור אחר שזכר אותו, עכ"ל . ולפי האי פירושא שפירש מוהרי"ק זלה"ה בלישנא כח שקבל התנאי בלבו ולא הו ̊ ציאו בפיו הרי הנדר כז שכתב הרמב"ם זלה"ה, אעפ"ידאפילו כט איך מתירו 83 היא שדברים שבלב אינם דברים,בטל וכו', קשה דבתר דאוקמתת התלמוד ל לפרש 84 עם כל זאת היהאעפ"י שלא אמר בפיו ? ואם ת"ל שהרי היה התנאי מוקדם, לא תוך כדי דיבור אחר הזכירה, ש...  אל הספר