ז. פרנסי קהילה שגרמו למאסרו של שד"ר מפני שנידה שד"ר אחר שהשמיץ אותו

122 | חמודות מצרים : תשובות רבי משה יהודה עבאס ראו ולנשטין, שם, עמ' 293 ( ושם בהע' 2 : "הכוונה לגמה היוונית שרגלה אינה רגל ישרה" [ ביטוי 4 זה מופיע פעמים אחדות בספרות התלמודית וההלכתית ] ; וראו שם, עמ' 294 - ,301 ביטויים נוספים שבהם רמי"ע מקטרג על בני דורו במצרים : "ושנו את טבעיהם ומזגם . . . ועזבו בית תבונות, בית רננים" ( עמ' 293 ) ; "וישבו בית סכלים . . . וישפילו מתי מדע ובינה" ( עמ' 294 ) ; "בשכלם מצאו זאת ההלכה ולא ידעו לריש יע"ל קג"ם, ולוקחים הנכסים מיתומים, ומנשים – כל נכסי מלוגם . . . ועניי בני עמי כלואים בתוך ביתם . . . והם שותים יאכלו וישתו דם מרודים . . . וכל תקפם וגבורתם וכחם בעת ישבו ללקט את כרגם, לאיש עשיר בראש עמים ישימון" ( עמ' 295 ) ; "דבר פיהם לעולם הוא מגומגם" ( עמ' 295 ) ; והוא שואל : "ואיך יוכל לבב אנשי תעודה ראות טעמי יסוד תורה בפוגם ? " ( עמ' 292 ) . מסתבר שאותם "ילדי הזמן" ( עמ' 293 ) שכנגדם רמי"ע מכוון את תלונותיו כנראה פגעו בו אישית : "ומשה הוא יהודה דל ועבאס, בצרותיו לגמים הפליגם, להרחיק מלבבו את כאבו, אשר סתום כחלון אז לבלגם, ומפנה לפנה הוא משומר, כמו תולע בת...  אל הספר