92 יהודה גרינפילד גילת בין שתי הדרכים, עד שבחרו באופן מקרי . הייתה זו תאונה שאסור שתישנה, כי ספק אם בפעם השנייה תישאר האדריכלות בחיים . ביקורת נוקבת ממין זה על המגמות הדרמטיות באדריכלות של ראשית המאה אינה מפתיעה כלל, הן מפאת התקופה שבה היא נאמרת והן מחמת הפה המפיק אותה . התקופה היא שנות ה – 60 של המאה הקודמת, תקופת הפיכחון שלאחר מלחמת העולם השנייה שבה הולכות ומתגבשות קבוצות באדריכלות המציעות כיווני חשיבה אלטרנטיביים לאורח החשיבה שהונהג על ידי CIAM מאז שנות ה – 30 . רבות מהמגמות החדשות מאסו בטוטליות של הקיבעון הצורני – מחשבתי של הנביאים הגדולים של האדריכלות, שמקובל לעתים לכנותה האדריכלות המודרנית . והפה - ריינר בנהם, חוקר ומבקר אדריכלות, אשר באופן עקבי ניסה למצוא הגדרות מדויקות יותר, מחודדות יותר למגמותיה העכשוויות של האדריכלות במהלכה של המאה ה – 20 . בנהם ניסה תדיר לזהות את מקורותיה של הביקורת הזו . מה טיבה, ומדוע רעיונות נאצלים לכאורה אינם עולים בקנה אחד עם המציאות מסביב . בנהם לא הסתפק אך ורק בבדיקת התנועות שקדמו למלחמה, אלא טיפח וליווה באופן עקבי מגמות חדשות באדריכלות, דרך שנות ה – ...
אל הספר