521נספח : הפרדה בין דיינות לרבנות במסורת היהודית לנוכח דברים אלו היה מתבקש כי הליך ההפרדה בין הרבנות לדיינות שנעשה בחוק הדיינים יעורר התנגדות עקרונית בקרב רבנים, כפי שהיה למשל באשר להקמת בית דין רבני לערעורים שהוביל לפולמוס רבני נרחב . בפועל, ההמלצה להפריד בין הדיינות והרבנות הייתה של ועדה שהקים שר הדתות בהסכמת הרבנות הראשית שישבו בה גורמים דתיים בלבד, ולדברי חבר הכנסת זרח ורהפטיג, שהוביל את החקיקה בנושא, "גם בעניין הדרישה הנמרצת לשמירה על ההפרדה בין מוסדות הרבנות ובין זה של הדיינות נתנה הרבנות הראשית גיבוי מלא, הן לקבלת הסעיפים המתאימים בחוק הדיינים, והן לביצועם" . 5 ורהפטיג ציין כי ההתנגדות העקרונית המשמעותית לחוק הדיינים הייתה לסעיף שקבע גיל פרישה לדיינים, שרבנים רבים סברו שהוא מנוגד לעמדת ההלכה . הוא הוסיף שהיו רבנים שהתנגדו גם להפרדה בין דיינות לרבנות, אך לדבריו "הקושי בנידון לא היה כל כך הוויכוח ההלכתי- מחשבתי" אלא הצורך הטכני של דיינים לוותר על תפקידי הרבנות שלהם . 6 דווקא בגלל הקושי הטכני שנוצר לדיינים רבים בעקבות ההפרדה בין דיינות לרבנות עולה השאלה מדוע לא הובילו רבנים התנגדות...
אל הספר