2. אליטות ושוליים חברתיים־כלכליים בשאלת מודל הגיוס לצה"ל

57 פרק 4 | ממצאים בתפקידים ותנאי העסקה משופרים . זאת ועוד, בהתאם לעמדה המתוארת בציטוט לעיל צעירים ( וצעירות ) מאוכלוסיות מבוססות ואמידות נמצאים פחות ופחות בתפקידים מסכני חיים בחזיתות הלחימה של ישראל בהשוואה למשרתים משולי החברה הישראלית, ובפרט למי שנמצא מחוץ לקולקטיב הלאומי היהודי ומגיע ממעמד חברתי-כלכלי נמוך או ממעמד בינוני-נמוך . חלוקה אתנית-מעמדית עשויה להשפיע על התפיסות והציפיות לשינוי במודל הגיוס בהתאם להשתייכות מעמדית או מגזרית . בסיטואציה זו ישנה חשיבות רבה לרשתות חברתיות המשוקעות בתוך הצבא ומחוצה לו . רשתות חברתיות פנים-צבאיות המקושרות לרשתות חברתיות אזרחיות חזקות משמשות קרש קפיצה לפרטים השייכים לרשתות אלו, כיוון שהן עשויות לקדם את השותפים בהן בזירות שונות ומשפיעות מחוץ לצבא, בשוק העבודה ( המקומי ואף הגלובלי ) , באקדמיה ועוד . לפני חיילים או קצינים שמילאו תפקידים טכנולוגיים עתירי ידע של "הצווארון הלבן" נפתחת האפשרות להשתלב בדרגות הגבוהות בשוק העבודה בענפי ההיי-טק, סייבר ובתפקידי ניהול שונים ( אבידר, 2014 ; 2015 Teachman, 2004 ; Swed and Butler, ) . לעומתם חיילים ששירתו כנהגים, ט...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר