172 סמדר גונן בה בחיי היום-יום, לסלק לגמרי את האוטומט המילולי וההתנהגותי מתוכנו . כדי להתאמן בדיאלוג כזה עלינו להתכוון אליו, להקצות לו פנאי ולפתח את הכישרון שלנו ; לשבת זה מול זה בלוויית מבט עיניים שאינו בורח למקום אחר ויחד עם זאת אינו חש מאוים, ופשוט - עד כמה שזה נשמע פשוט וכלל אינו כך - לדבר ולהקשיב זה עם זה, עם כל העצמיות האמיתית והממשית שלנו . התוצאה מפליאה, היא ממלאת אותנו אהבה ואמון שיש פוטנציאל כה רב ולא די מפותח . אפשר להשקיע חיים שלמים רק בתהודה בינינו ולגלות את נפלאות האחר, השונה והבן זוגי . ניתן ליצור תנאים שיקלו את הדיאלוג האינטימי במכוון, שישמשו תפאורה הולמת לשניים החווים קרבה בלי הפרעות מהעולם החיצון . הוא לא חייב להתקיים בחושך, אבל הוא כן דורש מקום שקט שיכיל שניים בלבד, ולא יסיח את דעתם מעצמם על ידי הסמארטפון, הטלוויזיה ואנשים אחרים . אנשים נוטים לשבת בבית קפה דווקא כדי ליצור בועה אינטימית בתוך רעש סביבתי שמגן עליהם מפני עצמם ( בסרטים רבים זו דווקא ההזדמנות להתבטאות ספונטנית, דוגמת לב בחורף , כשהארי פגש את סאלי ועוד ) . איני בטוחה שהקשב כולו נמצא בהתייחדות במקום כזה, מכי...
אל הספר