131 פרק 5 : בין ביצת הרווקים לקהילה הממוסדת כאשר שאלתי את לאה, רווקה המתגוררת בנפרד מהוריה אך בניגוד לרוב המרואיינים גם בריחוק מביצות הרווקים, האם היא אי- פעם נשארה לבד בשבת בדירה ולא חזרה לבית הוריה ? היא ענתה באופן פשוט : "אני לא מזוכיסטית" . ברור היה לה כי לסעוד לבד בשבת זה אקט מזוכיסטי ; היא לא חשה שעליה להסביר לי את הדברים ; הם היו בעיניה מובנים מאליהם . גילי, גרושה ללא ילדים המתגוררת בדירה שכורה, היטיבה לבטא את הקשר שבין שבת לבין משפחה כפי שהוא נוכח בתודעתם של הרווקים : בכלל הדת סובבת סביב המשפחה . השבתות זה משפחה ! [ . . . ] זה כאילו שמן ומים . מה זה שבת אם לא להיות עם משפחה ? מה זה שבת אם לא להיות עם מישהו קרוב ? לא חייב להיות משפחה אבל מישהו קרוב . וזה העניין שאתה גדל עם זה ופתאום אתה מוצא את עצמך לבד ; אתה לא מבין איך אפשר לקיים את השבת ! אתה לא מבין איך אתה מקיים את הפסח ואת החגים, איך אפשר ? אי אפשר ! והדיסוננס הוא כל כך חזק שאתה מבין שמשהו אצלך לא בסדר . "הפתרון" לסיטואציה שגילי מתארת הוא כמובן לאכול יחד עם רווקות ורווקים אחרים : מצד אחד, יש בכך כדי להשכיח את מה שגילי מתאר...
אל הספר