פרק 4 : שייכות מגזרית- דתית ותסריטי חיזור ונישואים בישראל 119 ההתמסדות לשנים- מספר לטובת בילויים, חוויות, טיולים ועבודה על ה"עצמי" . כיוון שכך, המעמד החילוני הבינוני- גבוה רואה בביקורתיות "נישואי בוסר" ( כלומר נישואים בראשית שנות העשרים ) . לעומת זאת, בחברה הציונית- דתית גילים אלה נחשבים כגילים שבהם ראוי להינשא . כאמור, רבים מהמרואיינים הצהירו שגיל 28 הוא הגיל האידיאלי לנישואים, בעוד העמדה הרווחת בחברה הדתית רואה את גיל 23 כגיל המֵרבי בעבור נשים וכגיל מוצלח בעבור גברים . אפשר היה לטעון שהצבעתם על גיל 28 כגיל האידיאלי לנישואים התרחשה בדיעבד, לאחר שלא הצליחו למצוא חתן או כלה והם מעוניינים להצדיק את הסטטוס הנוכחי שלהם כרווקים, אך רוב המרואיינים עברו גם את הגיל הזה ולא הצביעו על גיל 35 לדוגמה כגיל הנכון אלא על גיל 28 שגם בחברה החילונית הישראלית נתפס כגיל נכון לנישואים . לכן, נראה שמרואייניי אימצו נרטיבים מערביים לגבי מעגל החיים . בנקודה זו חשוב להדגיש כי ערכי המודרנה המאוחרת מועברים לא רק באופן פורמלי ; אדרבה, תפיסות לגבי מעגל החיים מצויות לרוב ברובד התת- מודע . הציונים- דתיים הצעירים חיים...
אל הספר