76 רווקות מתמשכת בציונות הדתית אותה תפיסה שאִפשרה לנשים לצאת ולעבוד ( ואף עודדה אותן לעשות זאת ) אפשרה לחלק מהנשים ללמוד שפות לועזיות ולקנות השכלה כללית . דווקא שוליותן של הנשים אשר מנעה מהן השכלה תורנית היא שאפשרה להן "לבזבז זמן" בקריאת ספרים שאינם ספרי קודש . "המחשבה שלימוד לשונות זרות נאה לבנות, וניתן להגבילו לתקופת הנעורים בלא חשש שיותיר בנפשן עקבות כלשהם, הייתה שכיחה למדי בחוגי 32 כתוצאה מכך, נשים רבות ב"תחום המושב" האריסטוקרטיה החרדית", כתבה פרוש . למדו קרוא וכתוב, הן ביידיש הן בשפות לועזיות – והקריאה חשפה אותן לספרות שאיננה דתית והביאה חלק מהן לתבוע "שינוי ערכין" בחברה המסורתית . עניין זה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום השידוכין : "זיקה הדוקה ובולטת בין הקריאה ברומנים לבין מחאתן של הנשים התגלתה עם הופעתן של נשים שסירבו לנישואי שידוך וכפייה, 33 ודחו את תלמידי החכמים שהוריהן הועידו להן" . כותבים שונים בני התקופה התייחסו לנושא זה . שלמה זלצמן כרך את ניצניה של התופעה בהשפעתם של הרומנים שנפוצו באותה עת : הייתה זו תקופה שרעיון ה"התאהבות" לא היה ידוע בקהל הצעירים . קריאת רומנים לא נפוצה בינ...
אל הספר