בין רב למעט — גורלות הנחלה בין רציונליזם למנטיקה בחז"ל

גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 322 יותן נחלתו, שומע אני מעורבבים ת"ל ( אך ) בגורל 155 אי בגורל שומע אני בינו לבין עצמו ת"ל על פי ( הגורל תחלק ) נחלתו 157 156 לבין עצמן ת"ל על פי > הגורל תחלק נחל' < שומע אני בינן 158 ( מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא ברוח הקודש ) . ( ספרי במדבר, פינחס קלב [ מהדורת כהנא, עמ' נז ; מהדורת הורוביץ, עמ' 175 ] ) המדרש מבודד את התפקיד של הגורל בהליך החלוקה . הוא מעלה כאפשרות שהחלוקה 159 האפשרות תתבצע באופן מקרי, אך דוחה אפשרות זו מפני האילוץ לעשותה בגורל . הבאה שעולה היא שמחלק ( יהושע או הכוהן ) יערוך את ההגרלה רק בנוכחות השבט 161 האפשרות הבאה היא שהגורל 160 וגם אפשרות זו נדחית . שעבורו הוא מפיל את הגורל, ייערך על ידי השבטים בלבד, וגם היא נדחית . 162 מכאן הגיע המדרש למסקנה שחלוקת הארץ כללה נוכחות אלוהית באופן כלשהו . לבעל הילקוט לא היה ברור כיצד הגיע מכאן המדרש למסקנתו, 'מגיד שלא נתחלקה ארץ הרי שיצאו עמו עשרה בנים ממצרים ובכניסתן לארץ נמצאו חמישה, קורא אני עליו לרב תרבה נחל' ת"ל ולמ' תמעי' נחל' . הרי שיצאו עמו חמישה בנים ממצר' ובכניסתן לארץ נמצ' עשר', קורא אני...  אל הספר