זיוה שמיר "קוּמה עוגב השירה העברית" תמורות בשירה העברית של שנות העשרים והשתקפותן בראי יחסו של א״צ גרינברג כלפי ח״נ ביאליק

370 זיוה שמיר שווֹת כמעט בגודלן ובהיקפן, שאותן חוצה האירוע המכונן בה״א הידיעה שהתרחש בחיי העיר העברית הראשונה : בואו של ״המשורר הלאומי״ ח״נ ביאליק לארץ בפסח 1924 לִבנות בה את ביתו ולהקים בה מחדש את הוצאת ״דביר״ שבבעלותו ובבעלות חבריו . באותה עת גָּדלה תל-אביב מיום ליום בקצב מסחרר : בשנת 1923 היו בעיר 15 אלף תושבים, ואילו בשנת 1925 כבר ישבו בה 40 אלף תושבים – כמעט פי שלושה בתוך שנתיים ימים ! אנשי אודסה, שהקימו את ביתם בתל-אביב ( אחד-העם, י״ח רבניצקי, מאיר דיזנגוף, אלתר דרויאנוב ועוד ) , ציפו בציפייה דרוכה לבואו של ביאליק, וקיווּשחברם יתסיס בכוח אישיותו את חיי הסִפרות והאמנות בעיר ויביא קץ לשיממון התרבותי ששׂרר בה עד בואו . ואכן, בתוך שנים ספורות הקים המשורר בתל-אביב לא רק את ביתו ואת הוצאת-הספרים ״דביר״, אלא גם את מפעל ״עונג שבת״, שאותו ניהל בקביעות – כעורך וכמנחה . הוא העלה ארצה את להקת ״הבימה״, שקבעה את מִשכּנה בתל-אביב, עזר לה בעצה ובממון בצעדיה הראשונים ואף נשא הרצאה לפני כל הצגת בכורה כדי למשוך קהל . הוא פתח בעיר תערוכות חדשות של אמני החרט והמכחול, הִרצה על אגדת חז״ל בשלוחה התל-אבי...  אל הספר