זיכרונות שלובים: גן המייסדים ובית יד לבנים, חדרה

] 85 [ הזיכרון עשוי להתקיים במרחב במישורים שונים : כזיכרון אישי, שהוא מכלול של זיכרונות ביוגרפיים המתייחסים לאתרים מסוימים ולהתנסויות הקשורות בהם ; או כזיכרון של קהילה — אומה, יישוב, או שכונה . במישור הקהילתי, נוכחותו של הזיכרון במרחב הציבורי באה לידי ביטוי בנופי זיכרון משותפים, שמיועדים ליצירת התנסות משותפת . נופי זיכרון הם ממשק של זמן ושל מקום, של היסטוריה ושל מרחב, של סיפור מקומי ושל הנצחה חזותית . הם מבעים של הפוליטיקה והפואטיקה, של האתוס ושל המיתוס . פרק זה עוסק ביצירתו של מתחם גן המייסדים ובית יד לבנים בחדרה כנוף של זיכרונות שלובים — כלומר, נוף המורכב מאתרי זיכרון שיש ביניהם קשר רציף במרחב, המשלימים זה את זה רעיונית וערכית . אף שיש לכל אחד מהם קיום נפרד במרחב, הם כרוכים זה בזה ונוטלים חלק בסיפור- על אחד, שמעמדו בתרבות מיתי . דוגמה למרחב של זיכרונות שלובים מסוג זה היא הסמיכות בין מגדל המים ההרוס ביד מרדכי, המספר את סיפור גבורתו של הקיבוץ במלחמת העצמאות, לבין פסל מרדכי אנילביץ', שעל שמו נקרא הקיבוץ, המספר את סיפור הגבורה של מרד גטו ורשה ; יחדיו, הם מספרים סיפור- על של גבורה ציונית ...  אל הספר