מבוא

12 שרון שטרית ששון חברתיים ותרבותיים, אגדיר תחילה את המסגרת התיאורטית של הדיון בספר זה ואת האופן שבו ישמש אותי הטקסט הספרותי, אשר למעשה יהווה ראי שדרכו היחיד משתקף בזיקתו לחברה . מימזיס הטקסט הספרותי אינו תלוש מהמציאות אלא משמש מעין בבואה שלה, אשר עשויה לשקף באופנים שונים את הלך הרוח של החברה שהטקסט נכתב בה . יצירה ספרותית באשר היא מעצבת גרסה של "עולם" . זה עולם בדיוני שמתנהל על פי חוקיות אשר שאובה מהמציאות ; היוצר אינו יכול להמציא מתכונת אחרת של חוקים, 2 לפיכך, מכיוון שהדמיון אינו יכול להתנתק לחלוטין מהקיים . לעתים קרובות, הספרות, מלבד היותה אמנות בעלת מאפיינים סגנוניים ייחודיים, היא גם מסמך תרבותי והיסטורי . מכאן שהיצירה הספרותית עשויה להוות קורפוס שניתן לדלות ממנו דרכי התנהגות חברתית והתפתחויות היסטוריות . חוקרים שדנו בסוגיה זו של הזיקה בין הטקסט הבדיוני כביכול לבין המציאות סבורים שיש להבין קשר זה כמפתח ללימוד הערכים התרבותיים . המונח היווני מימזיס הוא מושג אריסטוטלי, אשר לפיו "כל עשיית היוצר היא בעצם מין חיקוי ( הצגה מחודשת ) של תופעה אנושית 3 תפיסת האמנות כחיקוי אלוהית, או טבעית, ...  אל הספר
רסלינג