נספח: המאבק הלאומי על הקרקע

מסכת גיטין 613 על המצוות התלויות בארץ, נכרית לא תניק מפני שחשודה להרוג את התינוק ( תוספתא עבודה זרה פ"ג ה"ג ) וכיוצא באלו . רק לעתים מופיע הנימוק החברתי לאומי כמו בעניין ההנקה ( "מפני שמגדלת בן לעבודה זרה" ) . בדרך כלל השפה היא משפטית . לדעתנו, השפה המשפטית היא השפה הטכנית שבה באים לביטוי הרעיונות הלאומיים ואנו מתירים לעצמנו להתרומם מעל ההיבט המשפטי, ולחפש את המניע החברתי ובעיקר את התוצאה החברתית . המגמה החברתית של הלכות אלו ברורה, למנוע התחזקותו הכללית של היישוב הנוכרי בארץ ישראל . אגב הלכות אלו אנו מבינים מה נחשב באותה תקופה להיאחזות כלכלית, קניית שדות ובתים בניין בתים, עבודת קרקע וכן הלאה . במקביל שומעים אנו גם מה נחשב פחות כחיזוק כלכלי . כך למשל קרקע מוכרים תמורת ממון . הקונה נחשב כמי שזכה לפיתוח, ואילו קבלת כסף איננה חיזוק 2 כיום התפישה הכלכלית שונה . כלכלי שכן מותר ואף ראוי לקנות מהם קרקעות כל מכירה נמדדת בדרך שונה, אם היא במחיר טוב זו הצלחה של המוכר, ואם במחיר נמוך מערך השוק זו החלשה או חולשה של המוכר . עצם מכירת החפץ איננה חולשה . התפישה של המשנה אופיינית לכלכלה שאיננה כלכלת שו...  אל הספר
תבונות