מתווה רעיוני לתכנון סביבות מגורים בישראל

שכונה - מדינה 290 בישראל — מארג של מקומות ואנשים המבוסס על גמישות מערכתית וקישוריות במרחב הפיזי והווירטואלי . מבחינה מרחבית, בשונה מהתבנית הזרה למקום, מהמרבד המתפרש, מהמתחם הצנטרי, המארג תופר, מחבר, טווה, ובמהותו נשען על שלוש הנחות יסוד . סביבות מגורים בישראל, בעולם הגלובלי והמקוטב של ימינו, הן זירות של עימות . ממושך שבהן תחושות של שייכות וניכור מתקיימות בו זמנית . לפיכך יש לראות את סביבות המגורים כמרחב של מחלוקת תמידית ולקדם פיתוח המשהה היררכיות גיאוגרפיות וחברתיות אך מכבד מורכבויות גיאוגרפיות וחברתיות, כאמצעי ליצירת סביבות מגורים עתידיות טובות יותר . יישום של תפיסה זו מצריך שינוי בסדר העדיפויות התכנוני בארגון סביבת המגורים באופן המתעדף את האיכותני על פני הכמותי . במילים אחרות, יעילות כלכלית היא נדבך הכרחי ביישום, שיקוף של הערכים המזוהים עם המקום, אך זו אינה יכולה להיות נקודת מוצא בקידום סביבת המגורים . קידום של קשרים בין קבוצות חברתיות בישראל הכרחי להמשך קיומה, ולסביבה . הפיזית של חיי היומיום השפעה מכרעת על כך . חברה המושתתת על אינדיווידואליזם והתכנסות במרחב הפרטי — הלך הרוח הנוכחי ה...  אל הספר