מחשבות על עתיד הערים והתכנון העירוני

144 | חוה ארליך משבר מגפת הקורונה חייב קהילות שלמות בכל העולם להיסגר בבתיהן, לשנות את האופן שבו הן עובדות, שומרות על קשר עם יקיריהן, צורכות מזון ומוצרי צריכה נוספים ונעות ממקום למקום . אפשר להגיד שמשברים אלה חשפו סדקים בשכבות האורבניות ובדרכי קבלת ההחלטות, שהיו שם כבר קודם . כפי שתיארנו בהרחבה בספר זה, הסביבה הבנויה והערים מורכבות משכבות של תכנון, אינטרסים, קניין, נתיבי תנועה, זיקות בין מגורים לתעסוקה ולמסחר, הרגלים ושימושים בפועל שהצטברו עם השנים . חלק מהשכבות גלויות ונראות בקלות במרחב, וחלקן לא . שכבות אלה מאוד דינמיות, ולמרות שאולי נראה שהן לא משתנות כלל, בפועל הן נמצאות כל הזמן בתזוזה . בכל רגע נתון מתקבלות החלטות כלכליות ותכנוניות, חלקן אצל גופים פרטיים וחלקן אצל גופים ממשלתיים, וכולן משפיעות על המרחב . מומחים שונים טוענים שלתכנון העירוני היה תפקיד משמעותי במשבר הכלכלי של שנת 2008 . התכנון יצר לכאורה סביבה שתמכה בעליית מחירי הנדל"ן, ומצד שני התגלה בחולשתו מיד עם פרוץ המשבר, והקריסה הנדלני"ת הכתה גלים בערים 48 והחלישה עוד ועוד מערכות . משבר מתמשך או משבר פתאומי, כדוגמת מגפת הקורונה...  אל הספר
ספרי ניב